מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' יושבייב ואח'

פסק דין

פתח דבר

בפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב מסוג פורד המבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") בגין תאונת דרכים שארעה ביום 7/7/09 על ידי רכב מסוג הונדה בו נהג הנתבע-1, המבוטח על ידי הנתבעת-2 (להלן: "רכב הנתבעים").

התאונה ארעה בצומת הרחובות פינסקר-בוגרשוב תל-אביב, כאשר בכיוון נסיעת כל אחד מכלי הרכב ישנו רמזור וכל אחד מן הנהגים טוען שהוא זה שחצה את הצומת כאשר ברמזור דלק אור ירוק, ומכאן שהנהג האחר חצה את הצומת כשברמזור דלק אור אדום.

מטעם התובעת העידה נהגת התובעת ועדת ראיה וכן הוגש תיק המשטרה, מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 ו- 3 עדים נוספים, עדה שישבה לידו ברכב ושני עדי ראיה לתאונה. כן הוגשו תמונות של הצומת ותמונות של הפגיעות בכלי הרכב.

המצב המשפטי

אקדים ואציין, כי מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה: "מה שנדרש מבעל דין להוכיח... ובדרך כלל יספיק .. שהגרסה.. היא קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו ע"י הצד שכנגד" (כב' השופט י' אגרנט ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכיאל גרינוולד , פ"ד יב(2) 2017, 2063ב (1958)). "באורח ציורי נוהגים לומר שדרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ-50%... די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את ביהמ"ש ב-51% מתוך 100% המבטאים וודאות מוחלטת, על מנת לצאת ידי חובתו, ואין נפקא מינא שנותרים 49% של אי וודאות ... ולא למיותר יהא להזכיר כי ביהמ"ש אינו מנוע לקבוע, כי בעל דין עמד בטל השכנוע במידה הדרושה, גם אם חומר הראיות מותיר חללים ופרשיות סתומות" (י' קדמי, על הראיות (חלק רביעי, תש"ע-2009) עמ' 1764), ראה גם: תאמ (י-ם) 18301/08 ליסינג בע"מ נ' צביה פישר (פורסם בנבו)), שם צוטטו הדברים. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות וקביעת משקלן הראייתי, תוך בחינת הגיונן של הגרסאות והעקביות שבהן, ככל שישנו שינוי בגרסאות, ישפיע הדבר באופן ישיר על האמון שבית המשפט יוכל ליתן בגרסת העד שנשמע בפניו ועל האפשרות להשתית את העובדות על סמך עדותו.

במקרה דנן, לאחר ששמעתי את עדויות העדים, ובחנתי את מהימנותם ואת עקביות גרסתם, באתי לידי מסקנה ברורה שיש להעדיף את עדות התובעת ועדת הראיה שהעידה מטעם התובעת, על עדות הנתבע והעדים שהעידו מטעמו, כאשר הסתבר באופן ברור, לדאבון הלב, כי גרסת הנתבע לוקה באי דיוקים, הגזמות, עד כדי אי אמירת אמת בהודעותיו במשטרה, דבר שמקשה לבסס ממצאים על גרסתו.

להלן אפרט את חומר הראיות שנאסף בתיק המשטרה והעדויות שנשמעו בפני, תוך מתן ההכרעה המתבקשת.

סקירת הראיות, דיון והכרעה

סמוך לאחר קרות התאונה, הגיע לזירת הארוע בוחן תאונות הדרכים מר נועם לוי. מסמכי הבוחן הוגשו בתיק המשטרה מטעם התובעת. הנתבעים לא התנגדו להגשת המסמכים וגם לא זימנו את הבוחן לחקירה ולפיכך אין לי אלא לקבל את מסמכיו והתיעוד שעשה בזמן אמת כלשונם.

סמוך לאחר התאונה, התפנה הנתבע לבית החולים כיוון שחש בכאבים ומשכך גרסתו לא נגבתה במקום. הבוחן גבה את גרסת נהגת התובעת ועדת ראיה שהייתה במקום.

נהגת התובעת מסרה בהודעתה מיום 7/7/09, כי נסעה ברכב ברח' בוגרשוב ממזרח למערב וכאשר הגיעה לצומת מרומזר עם רח' פינסקר, הרמזור התחלף לירוק והיא המשיכה בנסיעה ואז הגיע רכב מימינה והתנגש בה. לדבריה – ראתה מרחוק אור אדום שהיה ברמזור וכשהתקרבה היה אור צהוב, נכנסה לצומת ואז היה ירוק. העדה הוסיפה, כי ראתה את הרכב כאשר התנגשו, לא ראתה אותו לפני כן, שכן הוא נסע ממש מהר. העדה הפנתה את הבוחן לבחורה שהייתה במקום וראתה את התאונה.

בעדותה חזרה נהגת התובעת על הדברים, והעידה, כי חצתה את הצומת כשהאור ברמזור התחלף לירוק וכאשר חצתה האור היה ירוק. לדבריה, הצומת הייתה פנויה והיא נכנסה בנסיעה רצופה לצומת. הנהגת סיפרה, כי לאחר התאונה ירדה מהרכב לשאול אם הכל בסדר וחזרה לרכב שלה. נהגת התובעת הכחישה את טענת הנתבע כי התנצלה, וסיפרה כי בכתה בטרוף.

ב"כ הנתבעים עימת את נהגת התובעת עם גירסתה לחברת הביטוח לפיה, עברה את הצומת באור ירוק ורכב שהגיע מימין נכנס בה, כאשר שם לא ציינה כי ראתה את האור הכתום מתחלף לירוק. העדה השיבה שזה מה קרה, היא עברה את הצומת כשאור ירוק דולק ברמזור.

עדת הראיה הגב' בן שבת אסתר, שלא נטען ובוודאי לא הוכח, כי יש לה קשר כלשהו לעדת התובעת או אינטרס כלשהו בתוצאת התיק, מסרה את גרסתה כבר במועד הארוע במקום התאונה. העדה סיפרה בהודעתה, כי הייתה הולכת רגל ברח' בוגרשוב ורצתה לחצות את רח' פינסקר ממזרח למערב. לדבריה, כאשר התחלף הרמזור הספיקה לעשות צעד אחד ואז ראתה רכב פרטי הונדה שנוסע ברח' פינסקר מצפון לדרום בנתיב הימני שרחוק ממנה. העדה סיפרה בהודעתה, כי ראתה שהרכב נוסע במהירות, וראתה שהוא מתנגש עם רכב התובעת. העדה הוסיפה עוד, כי בכיוון נסיעת רכב הנתבעים היו שני כלי רכב, הרכב שנסע אחרי רכב הנתבעים נעצר ואמר איזה מטורף, אבל אין לה את הפרטים שלו. העדה לא ידעה להעריך את מהירות נסיעת רכב הנתבעים אבל סברה שהיא נסע מהר. העדה אמנם לא ראתה הרמזור בכיוון של רכב הנתבעים, אבל הרמזור במעבר החציה שלה היה ירוק, ומשכך ניתן לקבוע בהתבסס על גרסתה, כי האור ברמזור בכיוון הנסיעה של רכב הנתבעים היה אדום.

הגב' בן שבת חזרה על הדברים בעדותה בפני. העדה חזרה ומסרה, כי אין לה הכרות עם נהגת התובעת ורק לאחר שזומנו לדיון הכירה אותה. לדבריה, הנתבע חצה את הצומת לאחר שכבר ברמזור שלה היה אור ירוק ולאחר התאונה היא חצתה את מעבר החציה. העדה שבה וסיפרה, כי אחרי רכב הנתבע נסע עוד רכב בצבע בהיר, אדם מבוגר, שלמראה התאונה תפס את ראשו בשתי ידיו. העדה השיבה לשאלות שנשאלה, כי לא ראתה אופנוע באזור וכי היא זוכרת שהנתבע יצא וצעק על התובעת ולכן ניגשה לנהגת לראות אם היא בסדר, כיוון שהיא הייתה לבד והוא היה עם עוד אנשים והוא צעק עליה והיא הייתה מאוד מבולבלת. העדה השיבה בחקירה הנגדית שאינה זוכרת אם נהגת התובעת יצאה מהרכב, ואולם כשהיא הביאה לה מים היא היתה ברכב.

הנתבע מסר במשטרה מספר הודעות ביוזמתו, כאשר שב והגיע למשטרה, ומסר פרטים של עדי ראייה נייטרלים לכאורה וביקש כי יחקרו. אעמוד על השתלשלות גרסאות הנתבע ועדיו במשטרה כרונולוגית.

בפתח הסקירה של גרסאות הנתבע, יש לשוב לזירת הארוע, לדו"ח הפעולה של הבוחן לוי נועם שלא נסתר, לפיו במקום התאונה הצביע הנתבע על עד ראיה, הבוחן ניגש לעד הראיה, שלאחר מכן הסתבר, כי מדובר בגיא דניאל, ולשאלתו היכן היה כאשר ראה את התאונה השיב העד, כי על מרפסת. הבוחן ציין בדו"ח הפעולה, כי לדעתו לא ניתן היה לראות מן המרפסת את הרמזורים אולם אמר לעד להמתין עד שיסיים את המדידות. בשלב מאוחר יותר הבחין הבוחן בסמוך אליו, כי הנתבע ועד הראיה משוחחים והבוחן תאר את ההתרחשות בדו"ח הפעולה כדלקמן: "ניגשתי לנ"ל ואמרתי לו אסור לך לדבר איתו, מה שאתה עושה כרגע זה שיבוש הליכי חקירה, במידה ואני רואה שיחה נוספת ביניכם אני לא רושם את עדותך". בסופו של דבר, לא נרשמה עדות עד הראיה גיא דניאל בזירת הארוע, אלא חודשיים מאוחר יותר.

יום לאחר התאונה ביום 8/7/09 נחקר הנתבע באזהרה, והואשם כי חצה את הצומת באור אדום. הנתבע טען, כי נסע באור ירוק. לדבריו, כאשר נכנס לצומת, באמצע הצומת הרגיש את המכה מרכב התובעת והיא קפצה מהאוטו ואמרה סליחה סליחה הרכב לא שלי. לדבריו, ישב 10 דקות באוטו ולא יצא, כי היה בהלם, הגיע אמבולנס ופינה אותו לבית החולים וקיבל טיפול רפואי.